פוסט אורח מאת סת' רוילו פרננדס, עמית למדע ומדיניות, Green Science Policy Institute
אם קנית לאחרונה מייקאפ או מוצר קוסמטי אחר וניסית לבדוק מה כתוב בצד האחורי של האריזה, ודאי נתקלת בהירוגליפים: אוסף של כיתובים חסרי פשר בהדפס זעיר. ברשימת המרכיבים אולי פגשת מילים מעורפלות כמו 'בושם' או 'אקרילטים'. קשה לדעת אם מרכיבים לא ברורים כגון ״טריפלואורואצטיל טריפפטיד-2״ הם בטוחים, שלא לדבר על אם הם שייכים למשפחת החומרים המזיקים, PFAS: חומרים פר-ופוליפלואורוקיליים.
החומרים ממשפחת ה-PFAS ידועים לשמצה בעמידותם: הם נותרים כל כך הרבה זמן בשטח מבלי להתפרק עד שזכו לכינוי "מזהמי נצח". חלק מה-PFAS יכול להצטבר בגופנו, ורבים מהם ידועים כרעילים [1]. מה שעוד יותר גרוע הוא שחלק מה-PFAS משמש בקוסמטיקה ובמוצרי טיפוח אחרים כדי להפוך אותם ליציבים, עמידים למים, וניתנים למריחה.
למרבה המזל, צרכניות וצרכנים המעוניינים לנווט בעולם המרכיבים המבלבל של תוויות הקוסמטיקה יכולים להיעזר בקליריה (Clearya): תוסף לדפדפן ואפליקציית אייפון ואנדרואיד העובדת באופן אוטומטי בזמן הקניות באינטרנט. בעת הגלישה למוצרים באמזון, Sephora ובחנויות מקוונות אחרות, רשימות הרכיבים מנותחות אוטומטית על ידי קליריה, וקליריה מציגה הודעה מיידית על כימיקלים לא בטוחים שזוהו, כולל PFAS. המטרה היא להקל על קבלת החלטות מושכלות ועל הבחירה במוצרים ללא כימיקלים בעייתיים.
קליריה היא גם מקור נתונים ייחודי. כאשר היא מודיעה למשתמשים על מרכיבים שעלולים להיות לא בטוחים, היא מוסיפה את המוצרים המכילים אותם למסד נתונים פנימי. ארגון ה-Green Science Policy Institute השתמש במאגר המידע ובפלטפורמת הניתוח של קליריה כדי להצליב 50,000 רשימות מרכיבים של מוצרי איפור, טיפוח והיגיינה כנגד רשימה של למעלה מ-9,000 חומרי PFAS שנאספה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, במטרה לזהות מוצרי קוסמטיקה שרשימות הרכיבים שלהם מכילים PFAS שונים. מצאנו קרוב ל-1,000 מוצרים של 120 מותגים המכילים PFAS אחד או יותר (טבלה 1). בסך הכל, זיהינו 34 PFAS שונים ברשימות המרכיבים, כאשר PTFE (טפלון) הוא הנפוץ ביותר.
מוצרי קוסמטיקה נפוצים שהכילו PFAS כללו אייליינר, סומק, מסכות פנים, קרם לחות, מוצרי טיפוח לשפתיים ועוד. בנוסף, במוצרי טיפוח רבים היו יותר מ-PFAS אחד, כגון קצף ניקוי נקבוביות המכיל 6 PFAS שונים! בעוד שרוב המוצרים שזוהה בהם PFAS מיועדים לשימוש בפנים אחרים מיועדים למריחה בכל הגוף. חלק מהמוצרים מיועדים לשימוש משולב, כמו בסיס וקונסילר, או באזורים רגישים כמו עיניים ושפתיים ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לספיגה מוגברת או בליעה.
כאשר צרכניות וצרכנים משתמשים בקליריה הם מוסיפים מוצרים למאגר ההולך וגדל של חלופות בריאות יותר והם שולחים מסר לתעשיית הקוסמטיקה שהם דורשים שקיפות ומוצרים בטוחים יותר, ללא PFAS וכימיקלים מזיקים אחרים. כלים אחרים, כגון רשימת המוצרים ללא PFAS של ארגון GSPI, ומאגר ה-Skin Deep של EWG, מועילים גם הם במציאת מוצרים חלופיים ללא PFAS.
אך PFAS המשמש בקוסמטיקה לא תמיד מופיע בתוויות. מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת נוטרדאם זיהה PFAS במוצרים רבים שלא ציינו כלל מרכיבי PFAS ברשימת המרכיבים שלהם [2]. הבעיה של PFAS הנמצא במוצרים מבלי שהוא מופיע ברשימת הרכיבים היא בעיה שמצריכה תיקון מדיניות. בארצות הברית הוצגה בחודש יוני הצעת חוק דו-מפלגתית, No PFAS in Cosmetics Act, שיאסור על שימוש מכוון ב-PFAS בקוסמטיקה. אם אתם גרים בארה״ב תוכלו לפנות למחוקקים ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק באמצעות הטופס הזה.
לא יעלה על הדעת שנצטרך לדאוג מחומרים רעילים במוצרים המיועדים לסייע לנו לשמור על היגיינה ולהיראות במיטבנו. שימוש בכלים כמו קליריה, ותקינה חזקה יותר יכולים לסייע בדחיפת השוק לעבר מוצרי קוסמטיקה בטוחים יותר עבור בני אדם והסביבה.
.jpg){kind=spacer}
מימצאי המחקר שלנו הוצגו בכנס FLUOROS Global 2021.
הבהרה: התוכן במאמר מובא כמידע כללי, ולא נועד להחליף התייעצות רפואית.
.svg)
