בתור ג'ינג'י עם עור בהיר, המודעות להגנה מהשמש היתה חלק בלתי נפרד מילדותי. נעוריי חלפו בצבירת נמשים תוך כדי גלישה בים ובאימוני ריצה במגרש הספורט. כעבור עשור נוסף השמש רשמה ניצחון קטן בקרב נגד קרם ההגנה, כשגידול קטן של סרטן עור מסוג BCC אובחן בפניי והוסר על ידי המנתח.

‍

לכן מצאתי עניין רב בהתפתחויות הדרמטיות שחלו לאחרונה ברגולציה ובמחקר המדעי של הרכיבים הפעילים בתכשירי ההגנה על השמש. חשוב להתגונן מחשיפת יתר לקרינת ה-UV של השמש, אך חשוב גם לבחור בתכשיר הגנה שהרכיבים מסנני הקרינה שבו נמצאו יעילים ובטוחים.

‍

מיד נפגוש כמה מהתכשירים הללו הנמכרים בישראל ובחנויות באינטרנט המציעות משלוחים לארץ, אך נפתח ברקע קצרצר:

‍

תכשירי ההגנה מהשמש אמורים להגן מקרינת ה-UVA וה-UVB של השמש, ששתיהן עשויות לגרום לסרטן העור [1,2,3]. הם עושים זאת באמצעות מסננים המחזירים את הקרינה ("מסננים מינרליים", המכונים גם "מסננים פיזיקליים", כמו זינק אוקסיד: אבץ, וטיטניום דיאוקסיד) או באמצעות מסננים הסופגים את הקרינה ("מסננים כימיים" כמו אוקסיבנזון ורבים נוספים). בחודש פברואר ה-FDA הודיע [4] כי שני המסננים המינרליים (זינק אוקסיד וטיטניום דיאוקסיד) בטוחים ויעילים, ואילו לגבי כל המסננים הכימיים הנמכרים בארה"ב, אין ברשות ה-FDA מספיק מידע כעת כדי לקבוע את בטיחותם ויעילותם, למרות שהם אושרו בעבר על ידי ה-FDA ונפוצים מאד (אך ה-FDA מתיר להמשיך ולהשתמש בהם בינתיים). החשש לגבי המסננים הכימיים הוא שהם חודרים מהעור אל מחזור הדם בריכוז גבוה (כפי שהתגלה בבדיקות ה-FDA בחודש ינואר 2020, בבדיקות של חלב אם, ועוד [5,6,7,16,17,20]), וחלקם נקשרו מחקרית לשיבושים בפעילות ההורמונלית בגוף האדם [9,10] ובחיות [8,15,19], לפגיעה בסביבה הימית [13,14], ולתגובה מזיקה עם הכלור שבבריכה [11,12,18]. אם הנושא מעניין אותך, אני מזמין אותך לקרוא את הסקירה המפורטת על המחקרים המדעיים העדכניים בתחום, להבין אחת ולתמיד מהו SPF, ולהתעדכן מה ה-FDA עושה בעניין.

‍

‍

אז מה עושים?

מרבית תכשירי ההגנה מהשמש המיוצרים בישראל מבוססים על המסננים הכימיים שאליהם התייחס ה-FDA: אוקסיבנזון, אבובנזון, אוקטינוקסט, הומוסלט, אוקטוקרילן ואחרים, והם "מככבים" גם במחקרים שצוטטו בסקירה.

‍

אם ההעדפה שלך היא להימנע ממסננים כימיים לאור סימני השאלה שהציג ה-FDA ולאור המחקרים המטרידים על חדירת המסננים הכימיים לדם והחשש שהם עלולים לפגוע באדם, הפתרון המתבקש הוא לבחור תכשירי הגנה עם מסננים מינרליים: זינק אוקסיד שמגן נגד UVB ו-UVA, וטיטניום דיאוקסיד, המגן נגד UVB ומחלק מקרינת ה-UVA. בחירה בקרם או תחליב הגנה, בניגוד לספריי, מונעת את האפשרות לשאוף את הרכיבים לריאות.

‍

הנה כמה דוגמאות. בתמונות מופיעים תכשירי הגנה של לבנדר, ערוגות, מאמי קר, מיכל סבון טבעי, וולדה, מורז, לייף, וסקין גארד, המיוצרים או נמכרים בישראל ומבוססים על מסננים מינרליים (ללא מסננים כימיים), עם מקדם הגנה SPF-30 ומעלה. מוצרים אלו עומדים בתקינה החדשה של משרד הבריאות (ששמה דגש על הגנה רחבת טווח גם כנגד UVA), לפי המצוין על התווית או לפי דברי החברה.

‍

הקליקו על התמונות להגדלה:

הערות חשובות

• כדאי לשים לב שקנית את המוצר המסוים המבוסס על מסננים מינרליים. לבנדר, ערוגות, מאמי קר, וחברת וולדה מוכרות תכשירי הגנה נוספים וגם הם מבוססים על מסננים מינרליים. לעומתן לייף, סקין גארד, ומורז, אשר תמונת המסנן המינרלי שלהם מופיעה פה, מוכרות גם תכשירי הגנה שונים שבחלקם יש מסננים כימיים.
• חשוב לבדוק האם רשום שהמוצר "עמיד במים" (40 דקות), "עמיד מאד במים" (80 דקות), או שאין התייחסות כלשהי לנושא, יש לחזור ולהימרח בהתאם. אם היצרן לא מתייחס לעמידות במים יתכן שהדבר לא נבדק או שהעמידות פחותה מ-40 דקות.
• מומלץ לקרוא את התוית שעל המוצר עצמו בעיון. אצל חלק מהחברות נמצאו הבדלים בין רשימת הרכיבים המודפסת על תוית המוצר עצמו לבין פירוט הרכיבים שבאתר האינטרנט של החברה.
• בסקירה זו, הזרקור מכוון לחומר הפעיל - מסנני הקרינה, אך זהו רק היבט אחד של המוצר. התכשירים שצוינו מכילים רכיבים נוספים התורמים למקדם ההגנה (למשל שמנים צמחיים מסוימים), וחלקם מכילים גם רכיבים שתפקידם לסייע לספיגה, רכיבי שימור, ורכיבי ריח. הבחירה ברכיבים אלו ומקורם שונה בין היצרנים, וכדאי להתייחס גם לכך בעת הבחירה, אך נשאיר זאת לסקירה עתידית, או לבחינה עצמאית משלך באמצעות אפליקציית קליריה לאייפון, אנדרואיד, או באמצעות תוסף קליריה לדפדפן כרום, אשר בודקים בשבילך באופן אוטומטי את בטיחות הרכיבים במוצרי קוסמטיקה, היגיינה ונקיון, בזמן הקניות באינטרנט.
• בדיקה זריזה בחנויות מגלה שהמוצרים האלו נמכרים במחירים שונים בחנויות שונות, ולכן לא כדאי להתרשם מהמחיר המופיע על המדבקה בחלק מהתמונות, אלא לערוך בעצמך השוואת מחירים קצרה בין החנויות באמצעות האינטרנט, ולשים לב גם לנפח המיכל.
• חברת ד"ר פישר משווקת לדבריה מוצר בודד המבוסס על מסננים מינרליים (אולטרסול בייבי נטורל 50+). על פי החברה המוצר עבר בדיקות אלרגיה ונמצא כהיפואלרגני (סיכוי מופחת להתפתחות אלרגיה). יחד עם זאת, לא הוספתי את תמונת המוצר לסקירה הזו, מכיוון שרשימת הרכיבים שלו מכילה 14 רכיבים המסווגים על ידי משרד הבריאות כ"מרכיבי ריח בעלי פוטנציאל לתגובות אלרגיות".

‍

ומה לגבי מוצרים במשלוח מחו"ל?

בנוסף לתכשירי ההגנה הישראלים הנמכרים בחנויות בישראל, ניתן למצוא מגוון נרחב של תכשירי הגנה לא יקרים המבוססים על מסננים מינרליים בחנויות אינטרנט המבצעות משלוחים לישראל כגון iHerb ו-Amazon.

דוגמא לכך הם המוצרים של Badger ,Earth Mama ו-ThinkSport / ThinkBaby, שחלק קטן מהמוצרים שלהן מצולם פה. שלוש החברות הללו הן חלק מזרם הקוסמטיקה הנקייה בארה"ב, ודוגלות בבחירת רכיבים שאינם פוגעים באדם או בסביבה. תכשירי ההגנה האלו מבוססים על המסנן המינרלי זינק אוקסיד בריכוז של 15% - 25% (התקינה האמריקאית מחייבת לציין את ריכוז החומר הפעיל), בעלי מקדם הגנה של SPF 30 - 50, וחלקם עמידים במים עד 80 דקות.

מנסיוני ה-Badger המסוים שבתמונה (Badger clear daily SPF 30) קליל למריחה ומתאים לשימוש יומיומי, אך לא מתיימר לעמידות במים, ואילו ה-ThinkSport המסוים שבתמונה עמיד מאד במים ולכן מתאים לפעילות ספורטיבית מאומצת ולבריכה, אך גם מורגש יותר.

הרכיבים הבלתי פעילים במוצרים אלו הם ממקור צמחי או מינרלי ולא כוללים אלרגנים או בושם.

‍

הקליקו על התמונות להגדלה:

הבהרות: התוכן בסקירה מובא כמידע כללי, ולא נועד להחליף התייעצות רפואית. להערות או שאלות כתבו ל-hello@clearya.com ונעדכן במידת הצורך. הסקירה הזאת אינה פרסומת, ולא התקבלה תמורה כלשהי משום גורם כדי להיכלל בה.‍

‍

מקורות מדעיים:

1. The Israel Cancer Association, Key statistics on melanoma skin cancer https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=12375
2. McAdam E, Brem R, Karran P. Oxidative Stress-Induced Protein Damage Inhibits DNA Repair and Determines Mutation Risk and Therapeutic Efficacy. Mol Cancer Res. 2016;14(7):612–622. doi:10.1158/1541-7786.MCR-16-0053
3. Brem R, Macpherson P, Guven M, Karran P. Oxidative stress induced by UVA photoactivation of the tryptophan UVB photoproduct 6-formylindolo[3,2-b]carbazole (FICZ) inhibits nucleotide excision repair in human cells. Sci Rep. 2017;7(1):4310. Published 2017 Jun 27. doi:10.1038/s41598-017-04614-8
4. The U.S. Federal Register, Sunscreen Drug Products for Over-the-Counter Human Use, A Proposed Rule by the U.S. FDA, Feb 26, 2019 https://www.federalregister.gov/documents/2019/02/26/2019-03019/sunscreen-drug-products-for-over-the-counter-human-use
5. Matta MK, Zusterzeel R, Pilli NR, et al. Effect of Sunscreen Application Under Maximal Use Conditions on Plasma Concentration of Sunscreen Active Ingredients: A Randomized Clinical Trial. JAMA. Published online May 06, 2019321(21):2082–2091. doi:10.1001/jama.2019.5586
6. Calafat AM, Wong LY, Ye X, Reidy JA, Needham LL. Concentrations of the sunscreen agent benzophenone-3 in residents of the United States: National Health and Nutrition Examination Survey 2003--2004. Environ Health Perspect. 2008;116(7):893–897. doi:10.1289/ehp.11269
7. Schlumpf, M. , Durrer, S. , Faass, O. , Ehnes, C. , Fuetsch, M. , Gaille, C. , Henseler, M. , Hofkamp, L. , Maerkel, K. , Reolon, S. , Timms, B. , Tresguerres, J. A. and Lichtensteiger, W. (2008), Developmental toxicity of UV filters and environmental exposure: a review. International Journal of Andrology, 31: 144-151. doi: https://doi.org/10.1111/j.1365-2605.2007.00856.x
8. Wang J, Pan L, Wu S, et al. Recent Advances on Endocrine Disrupting Effects of UV Filters. Int J Environ Res Public Health. 2016;13(8):782. Published 2016 Aug 3. doi:10.3390/ijerph13080782
9. Schiffer C, Müller A, Egeberg DL, et al. Direct action of endocrine disrupting chemicals on human sperm. EMBO Rep. 2014;15(7):758–765. doi:10.15252/embr.201438869
10. Scinicariello F, Buser MC. Serum Testosterone Concentrations and Urinary Bisphenol A, Benzophenone-3, Triclosan, and Paraben Levels in Male and Female Children and Adolescents: NHANES 2011-2012. Environ Health Perspect. 2016;124(12):1898–1904. doi:10.1289/EHP150
11. Sherwood, V. F., Kennedy, S., Zhang, H., Purser, G. H. and Sheaff, R. J. 2012. Altered UV absorbance and cytotoxicity of chlorinated sunscreen agents. Cutaneous and Ocular Toxicology., doi:10.3109/15569527.2011.647181
12. Trebse, P., Polyakova, O. V., Baranova, M., Kralj, M. B., Dolenc, D., Sarakha, M., & Lebedev, A. T. (2016). Transformation of avobenzone in conditions of aquatic chlorination and UV-irradiation. Water research, 101, 95-102 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27258620
13. Downs, C.A., Kramarsky-Winter, E., Segal, R. et al. Arch Environ Contam Toxicol (2016) 70: 265. Toxicopathological Effects of the Sunscreen UV Filter, Oxybenzone (Benzophenone-3), on Coral Planulae and Cultured Primary Cells and Its Environmental Contamination in Hawaii and the U.S. Virgin Island https://doi.org/10.1007/s00244-015-0227-7 
14. The Australian Government, Department of Health, Literature review on the safety of titanium dioxide and zinc oxide nanoparticles in sunscreens. updated 11 January 2017. https://www.tga.gov.au/literature-review-safety-titanium-dioxide-and-zinc-oxide-nanoparticles-sunscreens
15. Krause, M. , Klit, A. , Blomberg Jensen, M. , Søeborg, T. , Frederiksen, H. , Schlumpf, M. , Lichtensteiger, W. , Skakkebaek, N. E. and Drzewiecki, K. T. (2012), Sunscreens: are they beneficial for health? An overview of endocrine disrupting properties of UV‐filters. International Journal of Andrology, 35: 424-436. doi:10.1111/j.1365-2605.2012.01280.x 
16. Hany & Nagel (1995) Detection of sunscreen agents in human breast milk. Dtsch Lebensm Rundsch 91:341-345.
17. Molins-Delgado, D., Olmo-Campos, M.D., Valeta-Juan, G., Pleguezuelos-Hernández, V., Barceló, D.Q., & Díaz-Cruz, M.S. (2018). Determination of UV filters in human breast milk using turbulent flow chromatography and babies' daily intake estimation. Environmental research, 161, 532-539 . https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29232646
18. Nakajima M, Kawakami T, Niino T, et al. Aquatic fate of sunscreen agents octyl-4-methoxycinnamate and octyl-4-dimethylaminobenzoate in model swimming pools and the mutagenic assays of their chlorination byproducts. J Heal Sci. 2009;55:363–372. doi: 10.1248/jhs.55.363
19. ‍Wnuk A, Rzemieniec J, Litwa E, Lasoń W, Kajta M (2018) Prenatal exposure to benzophenone-3 (BP-3) induces apoptosis, disrupts estrogen receptor expression and alters the epigenetic status of mouse neurons. J Steroid Biochem Mol Biol. https://doi.org/10.1016/j.jsbmb.2018.04.016‍‍
20. Matta MK, Florian J, Zusterzeel R, et al. Effect of Sunscreen Application on Plasma Concentration of Sunscreen Active Ingredients: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2020;323(3):256–267. doi:10.1001/jama.2019.20747