בואו נעשה ניסוי קטן. נעצום את העיניים ונחשוב על המלה טלק. אם הגיל שלך קרוב לשלי, ודאי נזכרת עכשיו בריח הנעים, ואולי עלתה בך תחושה של רכות ורעננות. אבקת טלק לתינוקות היא ללא ספק אחד מהמוצרים שיכולת למצוא כמעט בכל בית כשהיינו ילדים, וגם שהתבגרנו, נשים רבות המשיכו להשתמש במוצר.
אך התדמית הרעננה והנקייה של הטלק החלה להיסדק בעקבות גל תביעות ענקי כנגד חברת ג׳ונסון אנד ג׳ונסון המייצרת טלק לתינוקות, מצד נשים שהשתמשו בו וטענו שהמוצר גרם להן לחלות בסרטן השחלות. בשנת 2019 ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, איתר את החומר המסרטן אסבסט בדגימה של טלק לתינוקות וגם במוצרים של יצרנים שונים המכילים טלק, כולל איפור לילדות. ובחודש מאי 2020 ג׳ונסון אנד ג׳ונסון הודיעה שהיא מפסיקה את המכירה של טלק לתינוקות בארצות הברית וקנדה. החברה הסבירה את ההחלטה בירידה בביקוש שהושפעה "ממידע שגוי לגבי בטיחות המוצר״ ומהפרסומים המתמידים על תביעות, והבטיחה להגן על המוצר כנגד ״האשמות בלתי מבוססות״, ולהמשיך למכור את המוצר במדינות אחרות. למשל בישראל. באוגוסט 2022 החברה החליטה סוף כל סוף להפסיק את שיווק המוצר בכל העולם החל מ-2023.
ננסה לעשות סדר בפרשה כדי להבין האם הטלק שבאבקה לתינוק ולגוף ובמוצרי האיפור מסוכן, האם האסבסט שמוכר לכולנו כחומר שיכול לגרום לסרטן ריאות קשור לעניין, ומה אפשר ללמוד מהמחקרים המדעיים בנושא.
טלק הוא מינרל טבעי הנחצב במכרות באדמה - בעיקר בסין, וגם בברזיל, הודו, ארצות הברית ועוד. אבקה עדינה של טלק סופחת נוזלים ויכולה למנוע פריחה ושפשפת. טלק משמש לא רק כאבקה לתינוקות אלא גם מבוגרים, למשל נשים העושות בו שימוש באיזור המפשעה, והוא גם מהווה רכיב נפוץ יחסית במוצרי איפור אבקתיים כדוגמת צלליות לעיניים, סומק, בסיס ועוד.
איך אסבסט עלול להגיע לתוך הטלק? התשובה פשוטה מאד. גם אסבסט הוא מינרל טבעי, ופעמים רבות הוא מצוי באופן טבעי בדיוק באותם המכרות ובצמידות לטלק. סיבי האסבסט שימשו בעבר כחומר בידוד ולמגוון שימושים תעשייתים אחרים. אך מזה עשרות שנים ידוע מעל לכל ספק, כי שאיפה של סיבי אסבסט קשורה לסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאות שנים רבות לאחר החשיפה, וכן לסרטן מסוג מזותליומה. לפני למעלה מעשור הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה כי חשיפה לאסבסט עלולה לגרום גם לסרטן השחלות ולסרטן הגרון (תיבת הקול) [1], וגם האגודה האמריקאית לסרטן קושרת את החשיפה לאסבסט לסוגי הסרטן הללו [2].
נראה שכריית טלק טהור לחלוטין מאסבסט עשויה להיות מאתגרת. תחקיר של רויטרס המצטט מסמכים פנימיים של ג׳ונסון את ג׳ונסון טען כי מנהלי החברה עצמם היו מוטרדים, לפחות מאז שנת 1971 ועד תחילת שנות ה-2000, מאסבסט שנמצא לעתים בטלק הגולמי ובמוצר הסופי של החברה.
מה לגבי הרגולציה? האם טלק ״ללא אסבסט״ מפוקח על ידי הרשויות? אולי יפתיע אותך לגלות שבמסגרת החוק בארצות הברית יצרנים של מוצרי קוסמטיקה (למעט חומרי צבע) רשאים להשיק מוצרים חדשים בלי בחינה או אישור של ה-FDA, ולא נדרשים לשתף את ה-FDA במידע על בטיחות המוצרים שהם מוכרים. במסגרת הסמכות המוגבלת שלו, ה-FDA ערך בדיקות מעבדה עצמאיות, ופרסם במרץ 2020 מימצאים מטרידים ביותר [3]. ה-FDA בחר 52 מוצרים קוסמטיים המכילים טלק כך שייצגו מגוון של סוגי מוצרים, רמות מחירים, מוצרים פופולריים המקודמים ברשתות החברתיות, וגם מוצרי ילדים. בבדיקות נמצא החומר המסרטן אסבסט ב-9 מתוך הדגימות, ורק 43 מהבדיקות היו נקיות מאסבסט. תשעת המוצרים שבדגימה שלהם נמצא אסבסט בבדיקה היו [4]: אבקת טלק של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון, מוצרי איפור שונים של המותג City Color של חברת Beauty Plus Global, איפור לילדות של המותג Jojo Siwa Makeup של Claire's Stores, ומוצרי איפור נוספים של Claire's.
חשוב להבהיר שהימצאות של אסבסט בדגימה המסוימת של המוצרים המסוימים האלו בוודאי לא אומרת שכל המוצרים של החברות האלו מכילים אסבסט. אך מצד שני, המשמעות כמובן איננה שכל שאר המוצרים המכילים טלק ולא נבדקו הם נקיים מאסבסט. מהבדיקות עולה אחת מסקנה פשוטה: טלק עשוי להיות מזוהם לעתים באסבסט, וזאת עובדה שצריך לקחת בחשבון בעת השימוש במוצרים המכילים טלק. ה-FDA בדק 50 מוצרים נוספים במהלך 2020 ועל פי התוצאות שפורסמו ב-2021 לא נמצאו בהם עקבות אסבסט. ה-FDA מתכוון לבדוק מוצרים נוספים ב-2022, ואנו נעדכן כשהתוצאות יפורסמו (עקבו אחרינו פה).
בתגובה לתוצאות בדיקת ה-FDA, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון טענה שהמוצר בטוח ולפי בדיקותיה אינו מכיל אסבסט, אך החברה בכל זאת אספה בחזרה 33,000 בקבוקי טלק (Recall).
הטלק של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון עלה לכותרות עוד קודם לכן. ביולי 2018, בית משפט בארצות הברית פסק שהחברה צריכה לשלם 4.69 מליארד דולר ל-22 נשים שטענו שהמוצר גרם להן לחלות בסרטן השחלות. פסקי דין בתביעות אחרות בהן החברה הפסידה התהפכו כשהחברה ערערה על פסק הדין וניצחה. אך גל התביעות ממשיך וכעת תלויות נגד החברה כ-19,000 תביעות הקשורות לטלק שלה.
בחלק מהתביעות נטען שהטלק גרם להתפתחות של סרטן השחלות אצל נשים שהשתמשו בטלק באיזור איבר המין. בשונה מאסבסט שלגביו אין חילוקי דעות, מחקרים מדעיים שנערכו כדי לבדוק האם הטלק עצמו מסרטן אינם חד משמעיים.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן מסווגת טלק לשימוש באיזור איבר המין כמסרטן אפשרי בבני אדם [5]. על פי מכון הסרטן הלאומי של ארה״ב, משקל הראיות המדעיות לא תומך בקשר בין חשיפה לטלק באיזור המפשעה ואיברי המין לבין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלות [6].
המחקר הנרחב ביותר [7] בנושא פורסם בינואר 2020, ובמסגרתו נבחן מידע שנאסף מ-252,745 נשים אמריקאיות. במהלך 11 שנות מעקב 2,168 מהנשים הללו חלו בסרטן השחלות. מכיוון ש-38% מתוך כלל הנשים דיווחו על שימוש באבקה באיזור איבר המין, ניתן היה להשוות את קבוצת החולות בסרטן השחלות שהשתמשו באבקה לקבוצת החולות שלא השתמשו בה, ולבדוק אם נראה קשר בין שימוש באבקה לבין סיכון מוגבר לפתח את המחלה. במחקר התגלה פער קטן בין שתי הקבוצות, וחושב כי הסיכוי המוערך לחלות בסרטן השחלות עד גיל 70 גבוה רק בכעשירית אחוז (0.09%) עבור המשתמשות באבקה באיזור איבר המין בהשוואה לאלו שאינן עושות זאת. זוהי השפעה זעירה שאינה מובהקת מבחינה סטטיסטית. על אף גודלו של המחקר (כרבע מיליון נשים) יש לו שני מאפיינים שמחלישים את המסקנה: הרוב הגדול של המשתתפות היו נשים לבנות, ולכן קשה ללמוד ממנו על הסיכון הנשקף לקבוצות אוכלוסיה אחרות. כמו כן, נתוני השימוש באבקה התבססו על דיווח עצמי של המשתתפות ולכן לא ניתן לדעת אם מוצרים אלו הכילו טלק טהור, טלק עם אסבסט, או אבקה שונה כמו עמילן תירס.
משרד הבריאות הישראלי, בהתאמה לתקינה באיחוד האירופאי, מתיר ליצרנים שימוש בטלק בתמרוקים, ודורש לציין על התווית של מוצרים אבקתיים המכילים טלק ומיועדים לילדים מתחת לגיל 3 כי ״יש להרחיק את האבקה מאפם ופיותיהם של ילדים״.
במענה לפניית קליריה, דובר משרד הבריאות, אייל בסון, מסר כך: ״לפי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון כמות האסבסט שנמצאה בבדיקה בארה"ב היא 0.00002% פחות מהכמות המוגדרת כמסוכנת ע"י ה- FDA ובבדיקות נוספות שנערכו לא נמצא כלל אסבסט במוצרי החברה. לדברי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסקת השיווק במדינות צפון אמריקה נעשית בגלל ירידה בביקוש למוצר ולא בגלל שנמצא מפגע בריאותי בטלק. במדינת ישראל תמרוקים מקבלים רישיון של משרד הבריאות לפני שיווקם, קבלת הרישיון מותנה בכך שהחברה היצרנית היא בעלת רישיון תמרוקים כללי אם היא מקומית או בעלת תעודת GMP אם היא מחו"ל. חברות אלו מחויבות ע"פ התנהלות של תנאי ייצור ניאותים לבדוק את חומרי הגלם בהם הם משתמשים ולוודא כי הם בטוחים לשימוש הציבור. מבדיקה מדגמית שערך משרד הבריאות בפברואר 2019 בטלק של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לא נמצאו סיבי אסבסט.״
מבירור שערכנו עם שופרסל Be ועם סופר-פארם, הטלק של ג׳ונסון וג׳ונסון אכן ממשיך להימכר בשלב בזה בחנויות.
שירות הלקוחות של רשת סופר-פארם מסר את התגובה הבאה: ״פנייתך הועברה לבירור מעמיק מול הגורמים המתאימים ברשת אשר העבירה לבירור מול הנהלת המותג ג'ונסון. מהבירור עולה כי, המוצר שציינת משווק בישראל ונושא את אישור משרד הבריאות. מחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון נמסר לנו כי מכירת המוצר תופסק בסוף שנת 2020 בארה"ב ובקנדה בלבד וכי המידע באשר למוצר זה הינו שגוי.״
משירות הלקוחות של שופרסל Be נמסר: ״הנושא בבדיקה אם יורידו מהמדפים אנחנו נשמח לעדכן. כרגע לא עודכן על שינוי במדיניות.״
חוסר הבהירות סביב הסיכון בשימוש בטלק נובע מכך שבבדיקות מעבדה מוצאים לעתים אסבסט גם בטלק שאמור להיות נקי מאסבסט. מוסיפה לחוסר הבהירות העובדה שהמחקרים המדעיים לגבי הסיכון הנשקף משימוש בטלק באיזור איבר המין אינם חד-משמעיים.
אם הסיכונים האפשריים האלו מטרידים אותך, פתרון אפשרי הוא להימנע מהשימוש באבקת תינוקות או אבקת גוף מבוססת טלק. חלופה אפשרית היא אבקה מעמילן תירס (בהנחה שהיא לא מבושמת בחומרים לא ידועים שגם הם עלולים להיות לא בטוחים). נזכיר שבשימוש באבקה לתינוק מעמילן תירס וגם מטלק, חשוב מאד להימנע משאיפה של האבקה של ידי פעוטות, דבר שיכול לגרום לפגיעה בריאות [8, 9, 10].
כפי שהצביעה בדיקת המעבדה של ה-FDA, אסבסט יכול להימצא לפעמים גם במוצרי איפור המכילים טלק, ואם החשיפה לאסבסט מעוררת אצלך חשש, אפשר להימנע ממוצרי איפור אבקתיים שברשימת הרכיבים שלהם רשום שהם מכילים טלק: למשל חלק ממוצרי הסומק, צלליות עיניים, בסיס ועוד.
ואם יש לך צורך בזוג עיניים נוסף שיסייע לך לבדוק בזריזות את רשימת הרכיבים, ישמח אותנו מאד להזמין אותך להשתמש באפליקציית קליריה (Clearya) לאייפון, אנדרואיד, או בתוסף קליריה לדפדפן כרום. קליריה מתריעה עבורך באופן אוטומטי על חומרים בעייתיים ברשימת הרכיבים של המוצר תוך כדי הקניות באינטרנט.
בעקבות הפרסום בקליריה, הכתבה פורסמה גם בזווית למדע וסביבה ובמגזין הבריאות של מאקו, בעריכת זווית.
התוכן במאמר מובא כמידע כללי, ולא נועד להחליף התייעצות רפואית. להערות או שאלות כתבו ל-hello@clearya.com ונעדכן במידת הצורך.
.svg)
